פרופ’ מכטיי הינו ראש בית הספר להתמחויות ברפואת שיניים של הקריה הרפואית רמב”ם. פרופ’ מן המנין (קליני) בפקולטה לרפואה של הטכניון ופרופ’ אורח במחלקה לרפואת הפה מחלות זיהומיות ואימונולוגיה של הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת הרווארד.פרופ’ מכטיי סיים לימודי רפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים ואת התמחותו בפריודונטיה באוניברסיטת בוסטון (B.U.) בארצות הברית. בעבר כהן כפרופ’ חבר במרכז למחקר פריודונטלי שבאוניברסיטת בופאלו בניו-יורק (SUNY Buffalo).
פרופ’ מכטיי הינו הנשיא לשעבר של החטיבה הישראלית למחקר דנטלי של ה- IADR והיו”ר לשעבר של האיגוד הישראלי לפריודונטיה.
פרופ’ מכטיי פירסם כמאתיים מאמרים ומספר דומה של תקצירים בעיתונות המדעית המבוקרת. על עבודותיו אלה זכה בפרסים בארץ ובעולם, כולל פרס האקדמיה האמריקאית לפריודונטיה (AAP) למחקר רגנרטיבי מצטיין – R. Earl Robinson Periodontal Regeneration Award ובפרס החדשנות המחקרית של החברה הגרמנית לפריודונטיה (DGP).
לתקציר ההרצאה לחץ כאן:
מפריודונטיטיס לפריאימפלנטיטיס - בחיפוש אחרי החוליה החסרה
המושג פריאימפלנטיטיס נטבע לראשונה על ידי Levignac בשנת 1965 לייחד דלקת חניכיים סביב שתלים. השימוש במושג לא היה נפוץ עד סוף שנות השמונים של המאה שחלפה, עם התרחבות השימוש בשתלים דנטליים ועלית השכיחות של המחלה. מאז ובמשך תקופה ארוכה, הייתה הסכמה שמדובר במחלה זהה לפריודונטיטיס גם באטיולוגיה וגם בטיפול (Meffert 1996) .
בחלוף השנים, עם הצטברות הידע המדעי בנוגע לאטיולוגיה אפשרית, פתו-פיזיולוגיה, התגובה לטיפול והפרוגנוזה, מתברר שהתמונה מורכבת יותר משנדמה היה בעבר. לצד דמיון רב בין המחלות, אנו מוצאים שונות במגוון אספקטים של המחלות הללו, מה שמעלה סימני שאלה לגבי הזהות/ קירבה בניהם. הנ”ל הם שאחראים כנראה לתגובה הנחותה של שתלים עם פריאימפלנטיטיס לטיפולים פריודונטליים שונים, כמו גם לפרדיקטיביות הנחותה של פרוטוקולים אלה.
בהרצאה זאת נעמוד על המשותף מחד ושונה מאידך, בפלורה החיידקית, תגובת המאכסן, שכיחות ופיזור המחלות, קצב ההתקדמות והתגובה לטיפול (שמרני וכירורגי). לבסוף נעמוד על גורמי סיכון ייחודיים להתפתחות פריאימפלנטיטיס שבמציאתם והבנתם טמון המפתח לקפיצת הדרך הנדרשת לשיפור איכות הטיפול בפריאימפלנטיטיס.